אביב בסטודיו ובגלריה לקרמיקה

נכתב בתאריך 5 מאי, 2011 על ידי מיכל

זהו, פסח מאחורינו, הגלריה התרוקנה קצת וזה הזמן להתחיל למלא אותה מחדש!

האביב, עם כל הפריחה מסביב והשמש הנעימה בהחלט מעורר השראה.

לאחרונה התחלתי לשחק עם פורצלן ובעברית חרסינה. למרות שבבסיסו החומר דומה לחימר, זהו למעשה חומר אחר לגמרי. העבודה איתו שונה לחלוטין בקצב שלה, בתזמון של השלבים השונים ביכולת למתוח ולהציב גבולות ועוד ועוד… הכי מרגש זה השקיפות. בכל פעם שאני מוציאה כלי מהתנור אני ישר לוקחת אותו למנורה ובודקת את השקיפות שלו. האור שמשתקף דרך הכלי משמח אותי בכל פעם מחדש!

בינתיים אני מייצרת מפורצלן בעיקר כלים שימושיים. אני משתמשת בחומר שמיוצר בלימוז' בצרפת.

כלי פורצלן מלימוז' יוצרו בין השנים 1700 ל-1930. כשמסתכלים על כלים מהתקופה ההיא, הערכת הכלי מושפעת בדרך כלל מאיכות העיטורים על הכלי, מכמות הפרטים בעיטורים, האם האומן שעיטר את הכלי חתם עליו?

אבל מי שבעצם העניקה לעולם את הפורצלן היא סין. סין מזוהה עם כלים שבירים אלה עד כדי כך שבאנגלית מקובל לכנותם בשם הארץ - China. עם זאת, על כתר הבכורה של השימוש בכלי חרס מתמודדת סין עם שתי מדינות סמוכות: יפן ומזרח רוסיה - ללא הכרעה חד-משמעית עד כה. חוקרים הצליחו לקבוע בוודאות את גילו של כלי החרס העתיק ביותר שתוארך עד כה - כ-18,000 שנים והתגלה באזור חונין שבדרום סין.

הכלים של היום נראים איכשהו פחות עמידים. אבל מי יודע… אולי נשאיר פה חותם לאלפי השנים הבאות?

בתים פתוחים בתל מונד 1-2/4/2011

נכתב בתאריך 6 מרץ, 2011 על ידי מיכל

פסח מתקרב ומגיע ועימו אמני תל מונד פותחים את בתיהם!

כל שנה זהו הפנינג שמח וכיפי ומשתתפים בו עשרות אמנים מוכשרים.

גם השנה אני פותחת את ביתי ומצטרפות אלי עוד שתי אמניות מקסימות: אורלי סמו שמייצרת תכשיטים נהדרים ועמליה הדרי שעובדת בזכוכית ועבודותיה שובות את העין. המגוון הוא רחב וכל אחד יכול למצוא מתנות לחגים, מתנות לבית או סתם משהו להתפנק איתו.

נשמח לראות את כולם ולארח אתכם בביתי!

בית פתוח

שנה חדשה בגלריה ובסטודיו לקרמיקה של מיכל

נכתב בתאריך 16 ינואר, 2011 על ידי מיכל

שנה חדשה החלה, והעבודה בסטודיו בעיצומה.

אחד הדברים החשובים בעיני הוא הגימור של הכלי. לא מספיק שכלי נראה יפה כשהוא עומד, גם התחתית שלו צריכה גימור טוב. לא מספיק שהכלי נראה יפה לפני שהוא נכנס לשריפה ראשונה. או לפני הגילוז. צביעת של כלי משנה את הכלי ללא הכר. יתכנו כלים מדהימים לפני צביעה שהצביעה מקלקלת ויתכנו כלים סתמיים לפני הצביעה שצביעה נכונה הופכת אותם למשהו יפהפה. הכל בפרטים הקטנים…

דוגמא טובה לאמנית ששמה דגש על הגימור של הכלי מכל הכיוונים שלו הוא לורנה מידן (Lorna Meaden). הכלים שלה לא רק מעוצבים מדהים אלא מעובדים לפרטי פרטים.

עבודתה בהחלט מעוררת השראה!

דצמבר בגלריה ובסטודיו של מיכל

נכתב בתאריך 4 דצמבר, 2010 על ידי מיכל

כמו בכל סוף שבוע ראשון של חודש דצמבר, גם הפעם נסעתי לתערוכה השנתית הגדולה בארה"ב לאמני קרמיקה. וכמו כל שנה גם הפעם היה מדהים. התערוכה נערכת בבית הספר בשם: The Old Church Cultural Center, והאוצרת שלה karen Karnes מזמינה אומנים בכל שנה. השנה שליש מהאומנים היו חדשים בתערוכה. והתערוכה היתה צבעונית מהרגיל.

האמן שתפס את מירב תשומת הלב שלי הוא אמן צעיר בשם Matt Kelleher שהביא איתו כלים מדהימים אחד אחד. הוא משלב הרבה בין הטורקיזים האהובים עלי לצבעי אדמה.

ניתן לראות כלים שלו באתר שלו: http://www.mattkelleher.com

עוד שני אמנים שזו להם לא הפעם הראשונה בתערוכה הזו היו Todd Wahlsrom ואשתו Aysha Peltz. הם הציגו כל אחד בנפרד והכלים של כל אחד מהם היו מקסימים. הוא עובד הרבה עם slip ושורף שריפת גז. היא לעומת זאת עובדת עם פורצלן ושורפת לחום גבוה מאד בתנור חשמלי.  העבודה של כל אחד מהם מאד שונה מהשני ואהבתי מאד את הכלים של שניהם.

ניתן לראות אותם באתר שלהם: http://www.townhillpottery.com

וכמובן היו שם אמנים רבים נוספים. היה כיף לפגוש את כולם ולראות את הכלים והעבודה שנעשתה כל השנה.

זה תמיד משאיר טעם של עוד ורצון לחזור לסטודיו ולהתיישב לעבוד!

נובמבר בגלריה וסטודיו לקרמיקה של מיכל

נכתב בתאריך 7 נובמבר, 2010 על ידי מיכל

הזמן טס. והנה כבר עברו החגים, מזג האוויר התקרר והסטודיו חוזר לשגרה.

אני זוכרת שבתחילת הדרך העבודה על האבניים היתה הכיף הכי גדול. בכל פעם שנכנסתי לסטודיו רק חיכיתי להתיישב מאחורי האבניים ולהרים כלי. אבל מהר מאד כאשר הפנמתי את הטכניקה של האבניים הכיף עבר לעבודה שאחרי. היום אין כלי שיורד אצלי מהאבניים ולא עובר שינוי. האתגר הוא לא לייצר את הכלים על האבניים אלא בעבודה על הכלי אחרי. בגימור שלו. זה החלק הכיפי ביותר.

וכאן גם נכנס האלמנט האישי. מה שמייחד את הכלים והופך אותם לשלי, לשונים מהכלים של קדרים אחרים. וכשמסתכלים על הכלים לאורך זמן, רואים את התהליך בתוכם. לוקחים כלי ואז מבצעים בו שינוי. ובפעם הבאה מסתכלים וחושבים מה יקרה אם השינוי יהיה קצת אחרת מהפעם הקודמת ומנסים שוב. וכך הלאה. לפעמים שינוי טוב ולפעמים קצת פחות, אבל זה מה שהופך את התהליך למעניין.

הרבה ניסוי ותהייה יש בעולם הקדרות והתחומים רבים והאפשרויות בלתי נידלות. ובכל פעם יש משהו חדש להתרגש ממנו!

שיהיה לכולנו חודש פורה עם הרבה עשייה!

אחרי החגים בסטודיו וגלריה לקרמיקה של מיכל

נכתב בתאריך 15 אוקטובר, 2010 על ידי מיכל

אחרי החגים הגיעו! נגמר החופש הגדול, נגמרו כל התירוצים…

אין ספק שהיתה תקופה טובה החופש. את החופשה המשפחתית בילינו השנה בבודפשט.

שם נתקלתי בפסל המדהים שכולנו כאן כנראה מכירים אבל לא יודעים את שמו: אימרה וורגה. הוא לא היה יהודי אבל פיסל הרבה פסלים עם קשר יהודי, כמו למשל את הפסל של ראול ולנברג שמתנוסס בכניסה לקריית עתידים ברמת החייל בתל אביב.. את הגרסה המקורית שלו ראינו בשכונה שקטה בבודפשט מוקף בפרחים יפהפיים.

הפסלים שלו מלאי כח ועוצרי נשימה.

בין השאר הוא גם פיסל את הפסל של האנדרטה לזכר יהודי הונגריה שמתו בשואה ומוצבת בבית הכנסת הגדול בעיר.

ועוד פסל מהמם בעיני הוא הפסל של הנשים ברובע העתיד של בודה

 

שתהיה לנו שנה פוריה של עשיה, אושר ושמחה!

אוגוסט בסטודיו ובגלריה לקרמיקה של מיכל

נכתב בתאריך 3 אוגוסט, 2010 על ידי מיכל

החודש המשכתי לעבוד על כוסות וספלים, וקצת חרגתי למלחיות ופלפליות.

יש משהו מאד כיף במלחיות ובפלפליות, בהיותם כלים קטנים אבל עם המון פרטים שצריך לתת עליהם את הדעת.

אולי בפעם הבאה ננסה להבין את הנדרש להם. הפעם אמשיך בנושא הכוסות.

בדרך כלל אני מתחילה לייצר כוסות על האובניים ואחרי שהן יורדות מהאובניים הן עוברות את השינויים וההתאמות הנדרשים.

שינויי צורה, יצרית הרגליים והידיות וכו'.

הפעם ניסיתי לייצר כוסות דרך האקסטרודר. למעשה הרעיון בא בהשראת אחת התלמידות שלי. הבעיה היא כמובן שבאקסטרודר סטנדרטי הקוטר של הגלילים שניתן לייצר הוא קטן ובטח לא מספק לכוס שתיה…

הרעיון היה שלאחר שייצרנו את הגליל, הגדלנו את הקוטר שלו בעזרת מערוך וייצרנו טקסטורה בתהליך. ניסינו טקסטורות שונות והמשחק הוא אינסופי

 

בפעם הבאה ננסה לייצר ספלים עם ידיות בטכניקה הזו ונראה מה יצא…

תשאו במזגן ושתו הרבה!

מיכל

יולי בסטודיו ובגלריה לקרמיקה של מיכל

נכתב בתאריך 3 יולי, 2010 על ידי מיכל

החופש הגדול הגיע וכל הילדים בחופש!

השנה היתה שנה מרגשת במיוחד, עם הרבה מסיבות סיום כשבני הגדול סיים חטיבה ועבר לתיכון והבת שלי סיימה בית ספר יסודי ועברה לחטיבה וגם בני הקטן עולה לכיתה ד'… מי היה מאמין…

במיוחד מרגש בעיני הוא טקס שנערך כל שנה בבית הספר היסודי של ילדי, בו כל הילדים מפריחים בלונים עם משאלות ביחד בסוף השנה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

והשנה הפריחו בלונים צהובים לאות הזדהות עם המאבק להחזרתו של גלעד שליט.

הילדים מתרגשים לקראת החופש הגדול ושמחים על המנוחה מהלימודים.

בסטודיו הפעילות כרגיל למרות הקיץ. החוגים נמשכים, והסטודיו הומה ושמח.

שיהיה לנו קיץ קל ונעים

מיכל

יוני בסטודיו ובגלריה של מיכל

נכתב בתאריך 8 יוני, 2010 על ידי מיכל

כוסות  וספלים הם הפריטים האהובים עלי ביותר לעשיה. בבסיסה כוס נראית כפריט פשוט - צילינדר. אבל מגוון האפשרויות והפרטים שצריך לחשוב עליהם הוא די נרחב.

ראשית השפה - זה המקום בו השפתיים נוגעות, ולכן חשוב שהיא תהיה נוחה, נעימה למגע, וללא בליטות מיותרות.

אחר כך המיפתח של הכוס - לא צר מדי כך שהאף יתקע בצד השני של הכוס תוך כדי פעולת השתיה… לא רחב מדי כך שאם שותים שתיה חמה היא לא תתקרר מהר…

הרגל של הכוס - מרבית הכוסות נטולות רגליים , הן יושבות על בסיס הכוס עצמה. אהבתי הגדולה לרגליים וידיות של כלים מביאה אותי תמיד לנקודה בה אני תוהה כמה רגל ניתן להוסיף לכוס לפני שהיא הופכת ללא שימושית כי היא כבר לא מספיק יציבה, או תופסת מקום מיותר בארון הצפוף גם כך…

הידית - פה יש מספר אסכולות - אסכולת האצבע הבודדת, הגורמת לנו להרים את הזרת כאשר אנו מרימים את הכוס לשתיה, אסכולת שתי האצבעות (ניתן להכניס עד 2 אצבעות לחור של הידית) וכמובן אסכולת היד כולה. ידית נוחה היא אחד המפתחות בעיני. כשידית לא נוחה, לא נרצה לשתות בכוס.

שיהיה לנו קיץ קל ונעים

מיכל

מאי בסטודיו וגלריה לקרמיקה של מיכל

נכתב בתאריך 3 מאי, 2010 על ידי מיכל

כשהתחלתי לעבוד בחימר, התחלתי לעבוד בטכניקות ידניות (handbuilt) בלבד. רק לאחר שנה התחלתי לעבוד על אבניים. הקסם שבאבניים קרץ לי מהרגע הראשון, אבל המורה האיטלקיה הטמפרמנטית שלי, התעקשה שקודם צריך להכיר את החומר, לדעת איך לגעת בו, כמה אפשר ללחוץ, איך לעבד כל חלק ורק אחר כך העבודה על האבניים תבוא בקלות.

אחרי מספר חודשים כשכבר אפשר היה לאמר שהשתלטתי על טכניקת האבניים פחות או יותר, הבנתי שבשבילי, כלי שיורד כמו שהוא מהאבניים הוא לא כלי שלם. היום, כמעט כל כלי עובר אצלי דרך האבניים - אבל אחר כך יורד ועובר שינויים, תוספות חיתוכים ועבודה ידנית מרובה…

העבודה הידנית על הכלי מספקת בעיני יכולת אינסופית ומאפשרת להביא את הכלים למקום רחוק הרבה יותר.

דוגמאות טובות אפשר לראות אצל קרמיקאים שונים. למשל Deborah Schwartzkopf שהצגתי פה כבר מספר פעמים והיא אחת הקרמיקאיות האהובות עלי. חוץ ממנה יש את Biliana Popova - http://www.kp-studio.com/p-portfolio.htm שגם מפסלת וגם מייצרת כלים מקסימים, וכמובן לא אשכח להזכיר את Mary Barringer שלעבודות שלה התוודעתי בתערוכה השנתית בניו ג'רסי, והתאהבתי - היא משלבת גם עבודות על אבניים וגם עבודות ידניות והסגנון הייחודי שלה מדבר בעד עצמו. ניתן לראות קצת עבודות בקישור הבא: http://www.minnesotapotters.com/individualpages/marybarringer.html

זהו להפעם, חודש פורה לכולם

מיכל