הבלוג של מיכל - גלריה וסטודיו לקרמיקה

החודש חזרתי לייצר קומקומים. זה אחד הכלים המקסימים ביותר והמרתקים ביותר בעיני.
ראשית זהו כלי שמורכב ממספר חלקים, ושנית יש כל כך הרבה אפשרויות…
הקומקום הראשון שניתן לאתר בהיסטוריה יוצר בשנת 1513 ומוצג במוזיאון מיוחד בהונג קונג. רק בסוף המאה ה-17 החלו לייבא קומקומים מהמזרח לאירופה וגם אז רק לעשירים היתה אפשרות לרכוש אותם כי הפורצלן ממנו היו עשויים היה יקר מאד. רק בסוף המאה ה-18 החלו לייצר קומקומים באירופה מפורצלן מקומי והקומקומים החלו להפוך לנחלת הכלל.

כמעט כל קרמיקאי שאני מכירה ייצר בשלב זה או אחר קומקום. אבל ייצור קומקום "טוב" שהוא גם פונקציונלי זו משימה לא פשוטה. יש מספר כללים חשובים כמו שגובה הזרבובית יהיה לפחות בגובה השפה העליונה של הקומקום, שהידית תהיה בכיוון הנכון, שהמסננת תהיה נכונה ולא יתקעו בה עלים, שהמכסה ישב טוב בקומקום ולא יתהפך במזיגה וכו'…

יש קומקומים יותר סטנדרטיים (אבל עדיין יפהפיים) כמו הקומקום הבא של דבורה שוורצקופ:

קומקום נוסף אהוב עלי הוא הקומקום של לורנה מידן:

וכמובן לא נשכח לקינוח את הקומקום הרוקד של ניק ג'ורלינג:

ובאווירה חגיגית זו אסיים ואאחל לכולם אביב שמח!

החודש ביקרתי בתערוכה של צדוק בן דוד במוזיאון תל אביב. התערוכה היתה עוצרת נשימה, פשוט כיף. מעבר ליופי של הפסלים חשבתי על תהליך היצירה שלהם. בפיסול כמו בקרמיקה תהליך העבודה נעשה בגריעה (כמו בפיסול באבן או עץ) או בהוספה (מתכת, חומרים פלסטיים ועוד).  כאן היה תהליך של גריעה אבל במתכת והכל בעבודת יד. זו עבודה קשה ומדוייקת וכשרואים את ה- "שדה שחור", המורכבת מ-20,000 פרחים שתולים בחול אי אפשר להסיר את העיניים.

ועכשיו כבר אפשר לקלקל את ההפתעה… כשמסתובבים מסביב למיצג של השדה ומגיעים לצד השני, נגלה לעיניים שדה מרהיב וצבעוני! המעבר בין השדה השחור לשדה הצבעוני היה השיא של התערוכה בעיני.

ובנימה אופטימית זו רק אזכיר לכם שבסוף השבוע של ה-12-13 לחודש מרץ, מתקיים אירוע בתים פתוחים בתל מונד!

אני פותחת את הבית עם המון כלים חדשים לחג, מתנות וסתם פינוקים. השנה נמכור גם יין בתוצרת ביתית, ועימי בבית ישתתפו גם אורלי סמו המקסימה עם תכשיטים יפהפיים ועמליה הדרי עם יצירות זכוכית נהדרות! שווה ביקור.

פרטים נוספים: פרטים נוספים על בתים פתוחים בתל מונד

נתראה בקרוב!

מיכל

�

פברואר כבר כאן. לא להאמין איך שהזמן טס.

לפעמים התחושה היא שהחיים הם כמו במרתון  כל היום אנחנו רצים ועסוקים ומגיע סוף השבוע ופתאום אפשר לקחת נשימה…

כשהייתי ילדה אני זוכרת את הורי כל יום בבית מקסימום עד 5 וחיים הרבה יותר רגועים. אולי זה פרספקטיבה של ילדה, אבל איכשהו גם לילדים שלנו היום יש הרבה יותר עיסוקים החל מחוגים ופעילויות בבית הספר וחברים וכמובן אינטרנט..

הבן המתבגר שלי יוצא מהבית בבוקר, חוזר מבית ספר אוכל משהו, עסוק עם חברים שלו ושאר מיני עיסוקים כל אחה"צ והפעם הראשונה שאני באמת רואה אותו ויכולה לדבר איתו היא 10 בלילה… אלא אם כן מספר ימים בשבוע הוא מכבד אותנו בנוכחותו בארוחת הערב.טוב,  זהו זה לפינת הקיטורים.

ובנימה אופטימית זו, כשחורף מקסים משתולל בחוץ, אני נכנסת לסטודיו וממשיכה בהכנותי לקראת פסח. אולי לא שמנו לב ברצף היומיום המטורף, אבל פסח הוא מעבר לפינה. פחות מחודשיים והוא כבר פה.. אז זה הזמן להתחיל לעבוד על צלחות מיוחדות לפסח וכלים מעניינים וכיפים להתחדש לחג!

ובל נשכח את סדנת הקרמיקה הנהדרת שעומדת להתקיים בתחילת מרץ בנאות הכיכר.

השנה הם הביאו את hayne Bayles אומן מקסים אמריקאי שעובד בעיקר עם extruder ומייצר קומקומים עם מכסה על ציר. הוא גם מאד ידוע בדוגמאות שלו שאותן הוא מיישם באמצעות שבלונות בייצור עצמי. פשוט מקסים. חפשו אותו בגוגל ותהנו!

שיהיה לכולנו המשך חורף נעים חם וגשום

מיכל

את סוף השבוע האחרון בילינו בברצלונה.

סוף שבוע שקט, בעלי ואני ללא ילדים, להתנתק מהשגרה ופשוט להיות.

ברצלונה מהממת. כל כך נעים לטייל ברחובות, בגלריות בשווקים. והאוכל מעולה, בכל מקום מסעדות קטנות עם טאפאס או פיתוי אחר

וכמובן לא נשכח את גאודי. האיש פשוט גאון. נכנסים לפארק שהוא תכנן ומרגישים שזה כמו קסם. פשוט יפהפה.

אז אפילו שקר ואפילו שצריך למצוא סידור לילדים וזה נראה מסובך, זה היה סוף שבוע שמילא את המצברים !

המשך חודש נעים!

מיכל

�

שנה חדשה!

יש תמיד משהו חגיגי בשנה חדשה. קצת סיכומים על השנה שחלפה מחשבות על ההמשך ובעיקר התרגשות של התחדשות.

את סוף השנה שחלפה ציינתי בהשתתפות בסדנא של אקירה סטאקי, שנערכה בסטודיו לקרמיקה בתל אביב.

אקירה הוא אומן יפני שמתגורר כבר שנים רבות בארה"ב ועובד בחימר מזה 9 שנים. העבודות שלו נוטות לכיוון המסורתיות היפנית אותה הוא מנסה לשמר ויש בהן משהו מאד אוטנטי בעיני. הסדנה היתה מאד מעניינת ונעימה והעבודות של אקירה יפהפיות.

עוררה בי תהייה רק אמירה אחת שלו. הוא טען שעכשיו כשהוא מוכר וידוע ואנשים קונים את הכלים שלו גם בגלל השם שלו, הוא לא חייב שהכלים באמת יהיו שימושיים. מספיק בעיניו שהם יהיו יפים. ואם הקומקום ייזל, אז הוא ייזל…

האמנם? בעיני השימושיות חשובה לא פחות. קשה לי להשלים עם גישה כזו, שהרי אם הלקוח בא ומשלם ממיטב כספו על כלי קרמיקה, הרי זכותו להחליט אם להשתמש בכלי או לשים אותו לנוי בלבד, ומה יותר משמח אדם מלהשתמש בכלי שנחשב ליפה בעיניו?

ואם כל זאת עבודותיו של אקירה מרשימות מאד והחן שלו כובש!

את העבודות שלו ניתן לראות בקישור הבא:

http://www.akirasatake.com/

נקווה שאגודת הקרמיקאיים תמשיך להביא אמנים מעניינים השנה ושתהיה לנו שנה אזרחית טובה ויצירתית!

מיכל

אתמול נפתחה התערוכה. זה היה פשוט מרהיב. היה מדהים לראות את השינויים והכיוונים החדשים של האמנים שכבר מציגים שם מספר שנים ומקביל את העבודות של האמנים החדשים שהציגו בפעם הראשונה.

בעיני הכוכבת של התערוכה היר אמנית שנמצאת בה שנה שניה בשם Lorna Meaden. הכלים שלה מלאים חן הם מושקעים במחשבה, החל מהצורה הפונקציונלית, וכלה בקישוט הגלזורה שעוטפים את הכלי מכל הכיוונים. תמיד תמיד תחתיות הכלים של יהיו מצויירות ומעניינות. היא גם עושה כלים שלא ראיתי שנעשו כמו מזלף להשקייה בגינה…

כמובן שהיו עוד אמנים צעירים מקסימים כמו Deborah Schwartzkopf שבשנה שעברה הלהיבה את כולם עם מסחטות הלימון והשנה הביאה קנקני מים מהממים:

החוויה היתה כרגיל מרשימה ומשמחת!

נתראה בארץ

מיכל

�

דצמבר הוא חודש מיוחד. כל שנה בסוף השבוע הראשון של דצמבר מתקיימת תערוכה גדולה של כל אמני הקרמיקה הנחשבים בארה"ב. התערוכה מתקיימת בדמרסט ניו ג'רסי והאוצרת שלה היא קארן קרנס המופלאה.

אני כמו בכל שנה גם השנה לא מוותרת על התערוכה, והשנה זו השנה ה-35 לתערוכה כך שמתכננים ארוע מיוחד.

אתמול אחה"צ הגעתי לארה"ב, פגשתי את חברי הקרובים והיום מתחילים בהכנות לתערוכה. זו התרגשות גדולה!

אני מצרפת את הפרסום לתערוכה ובהמשך אשתדל להוסיף חוויות!

חודש נעים וחם

מיכל

החודש יצרתי המון צלחות בסטודיו. לא חשבתי שאוהב את התהליך, אבל האתגר היה נחמד.

האתגר לא התבטא רק בכמות הצלחות שהייתי צריכה לייצר אלא גם בכך שהילדים נכנסו לתקופת מבחנים, כל אחד היה צריך משהו, חלקם גם הצליחו להיות קצת חולים, והזמן שלי בסטודיו היה מוגבל מאד…

ייצור סט אחיד בגודל של כלים הוא אתגר. זה נכון שמדובר על עבודת יד, אבל גם כשמשתמשים בכלים שיוצרו בעבודת יד נעים יותר לעין לראות דימיון או קו מאחד בין הכלים.

כשאני מייצרת סט, אני משתדלת לשמור על כללים. אני שוקלת את החימר לפני השימוש, כך שנקודת הפתיחה תהיה זהה לכל הכלים, אחר כך אני מייצרת את הכלי הראשון מודדת את כל המידות של הכלי, ורושמת הכל.

זה לא רק שהזיכרון היום הוא לא מה שהיה פעם… זה גם העובדה שזמן העבודה מקוטע, או שעוד חודש ארצה לייצר כלי משלים לסט, זוהי טקטיקה לא רעה לשמור רישום מדוייק של תהליך העבודה.

כשרק התחלתי ללמוד קדרות, היתה לי מורה שהכריחה את כל התלמידים להחזיק פנקסים ולרשום בדיוק על כל כלי מה הכוונה. מה רצינו לייצר, בכמה חימר השמשנו, איך צבענו, איזו גלזורה, כמה זמן טבלנו בגלזורה וכו' וכו'. זה לעיתים מעיק, אבל כשיוצא כלי יפה מהתנור ואנחנו רוצים לחזור על התוצאה שוב, זה מאד מאד עוזר.

אז אחרי הרבה שעות השקעה בסטודיו, יצאו שני סטים של צלחות, והשלווה חזרה!

מיכל

תקופת החגים היא תקופה של מכירות עבור הקרמיקאים.

בירידים השונים, בגלריות, וגם סתם אנשים שכבר יודעים שאני פה, מצלצלים ובאים לקנות משהו למתנה.

הגלריה התקרונה לאט לאט, טוב לא לגמרי, אבל כבר מורגש שחסרים דברים וזה מאד משמח. משמח שאנשים מרוצים מכלי שקנו, וחוזרים לקנות עוד, משמח שהכלים שלי הופכים לחלק מחיי היומיום של אנשים אחרים ובעיקר משמח שצריך להתיישב לעבוד כי המלאי הדלדל…

בתקופה זו אני מנסה לעשות תוכנית עבודה ולהחליט מהם הדברים שבהם אני אתרכז השנה. מצד אחד, בשבילי הכיף ביצירת כלי הקרמיקה נובע מההתפתחות שביצירה. אני לא קרמיקאית שמייצרת סדרות על סדרות של כלים מאותו סוג, אני לא משתמשת בתבניות ולא אוהבת לעשות את אותו כלי פעמיים.

זה טוב וזה רע. זה טוב כי זה עוזר לשפר, להתפתח ולמצוא רעיונות חדשים כל הזמן. זה טוב כי זה מעניין וכיף. אבל זה לא כל כך טוב כי מבחינה מסחרית לפעמים עדיף שיש יותר מכלי אחד מאותו סוג. קורה שחוזרים אלי לקוחות ואומרים לי - "את זוכרת שקניתי אצלך כלי שנראה כך וכך?" ואני בדרך כלל זוכרת אבל אז הלקוחות ממשיכים, ואומרים "רציתי לקנות כזה לחמותי", או "נשבר לי בדיוק כששטפתי אותו ורציתי אחד אחר", וכו' וכו'. ולא תמיד יש לי מענה.

באופן מוצהר אני מוכרת את הכלים שלי כ-"one of a kind". אני משתדלת שהכלים שלי ייחדו את הסגנון שלי ויזוהו כשלי מצד אחד ואני לא חוזרת על כלי פעמיים בדיוק אותו דבר.

אז מה התוכנית לשנה החדשה?

• להמשיך לייצר כלים שימושיים שנכנסים לחיי היומיום של אנשים ומשמחים אותם.
• להמשיך להתפתח לכיוונים חדשים: נסיונות בחימרים שונים, פיתוח גלזורות חדשות, וטכניקות חדשות
• להמשיך ללמד בסטודיו (כי זה מקור השראה גדול ונהדר)
• ובעיקר להמשיך להנות מתהליך היצירה!

שתהיה לכולנו שנה טובה, וגמר חתימה טובה

מיכל�

החופש הגדול נגמר, ובמהלך אוגוסט בילינו בטוסקנה.

את הנופים המדהימים ואת ההשראה שקיבלתי שם לא ניתן לתאר במילים. יש שם המון קדרים מוכשרים. רובם משתמשים בגלזורות מיוליקה לעיטור הכלים שלהם ומציירים ציורים קטנים ומדהימים של האזור או עיטורים קטנים ביד חופשית. הדיוק והמהירות שבה הם מציירים מדהימה.

נתקלתי שם גם בקדרים אחרים אבל המשותף לכולם הוא העושר של הכלים והשמחה שבוקעת מהם!

בהחלט שווה ביקור.

לקראת החגים אני משתתפת בבית פתוח במושב ינוב. פרט לקרמיקה יהיו שם מספר אמנים בתחום התכשיטים והזכוכית יהיו יצרן מקומי של דבש, יצרני שמן זית, פרחים, כלי בישול כבדים ועוד. חגיגה של ממש. מצפה לראות את כולכם!

�